מיולי שלי,
כשידיד התקשר לספר לי על הרצח חשבתי שהוא צוחק.
תמיד אמרת לי שהוא שטותניק והחלטתי בכל מקרה לספר לאמא ואבא בשביל האחוז היחיד שזו אכן את. והנה, האחוז הזה ניצח ונשארתי בלעדייך בעולם. כשמדברים לפעמים על קשר מיוחד בין אחים אני חושבת עלינו, הצחוקים שלי שרק את מבינה, הבדיחות, השיחות לתוך הלילה, הפרצוף היחיד שאני אעשה לך ואת תביני הכל בלי שום צורך להגיד שום דבר.
מיולי שלי, זכיתי בך ל21 שנים. זכיתי לשחק איתך ועם אבא ברופא וחולה בספת פו הדוב בבית הקודם, לכבות שריפות של אמא, לטפל במישמיש רוקי וטופי, לבנות אתרים ביחד בטיפו, לריב על כל שטות קטנה ו5 דק’ אח”כ להשלים. מי האמין כשסיננו את הפתקים שכתבת לי בילדות שלא תכתבי לי עוד פתק לעולם?
אני לא יכולה לדבר עלייך בלשון עבר אז אני פשוט אגיד לך שבעיניי את אמיצה ויפיפייה ויודעת לעמוד על שלך ואוהבת אתגרים (וגם קעקועים) וציירת מדהימה ונפש יוצרת וספונטנית ואוהבת ופשוט האחות הכי טובה שיכולתי לאחל לעצמי.
אתמול עוד הראתי לעומר תמונות ילדות שלנו ונזכרתי באלבום תמונות שהכנת לפני חודש, רק שלי ושלך. מה הייתי עושה כדי לשים שם תמונות שלנו בעתיד.
מאיולי שלי, אני לעולם לא אוכל להבין למה הוא עשה לך את זה ואני עדיין מאמינה שזה סרט ממש רע ושום דבר מזה לא אמיתי ותחזרי אלינו כמו אחרי סגירת שבת או כמו אחרי הטיול שלך.
זכיתי בחודשים האחרונים לראות אותך כל יום, להשתגע איתך, לצחוק איתך, לחוות את הבת אדם המדהימה שאת.
אני אוהבת אותך ומבטיחה לשמור על כולם פה בבית בשבילך.
אני רוצה שנמשיך להיות משפחה מאושרת. אני מבטיחה לך שנגשים את כל החלומות שלך ושלנצח תהיי לולי שלי.
אוהבת אותך יותר ממה שאי פעם היית יכולה לדמיין, שושו.