מאיה…
אופ
פעם אחרונה שנפגשנו היתה במרכז.
אצל רובי
הייתי בחנות עם זיו וגיל .כנראה הבחנת בי מבחוץ.נכנסת פנימה בהתרגשות
נעמדת מולי בחיוך גדול וקורן
והוא מאחורייך.
חיבקת אותי.
“תכירי זה חבר שלי”
האמת שלא כ”כ הסתכלתי עליו
כי הפנים הקורונת שלך לא נתנו לי.
מאיה.
פתאום נראת לי אחרת. ראיתי את הילדה והתום.
תמיד זה היה להרגיע אותי כשנשארת עם הבנים.
או רק עם זיו כי הוא היה חולה…
והרגעת
תמיד הרגעת אותי
” גמני רבתי עם האחים שלי היום אנחנו חברים ממש טובים” אמרת אחרי שהבעתי בפניך את חוסר האונים על מריבות הבנים- האחים
תמיד עם השלווה והשקט שלך
תדעי מאיה
שתמיד כשיצאתי מהבית ידעתי שהבנים בטוחים
יצאתי בבטחון מלא שבניי בידיים בטוחות ואוהבות

כואב