תמיד כששאלו את מאיה מה אומר הקעקוע שלה (קעקוע הידיים) היא הייתה אומרת שזה סיפור ארוך ושאין לה כוח לספר אותו.
לא משנה כמה פעמים שאלו אותה היא לא הייתה מוכנה להגיד.
בטיול כל יום היו שואלים אותה את זה וכל פעם הייתה אותה תשובה “אין לי כוח לספר”
3 ימים לפני שמאיה עזבה אותנו להודו התחברנו עם קבוצת ישראלים והם נדלקו על הקעקוע שלה ולא הפסיקו לשאול אותה עליו .
היא דווקא במשפט שלה אבל הבטיחה להם שכשיגיע הרגע המתאים היא תספר להם מה עומר מאחוריו.
הם חפרו וחפרו והיא לא נשברה.
כשהיא נפרדה מאיתנו ונסעה לשדה התעופה היא שלחה לנו הודעה לקבוצה שפתחנו וזה מה שהיא כתבה שם :
“טוב חברים יצאתי לשדה ואני חייבת לכם אז בבקשה:
בניגוד ליצירה של מיכלאנג’לו (הידיים למעלה) ששמה בריאת האדם, הרי כפי שמסופר אלוהים ברא את האדם
אני מאמינה שכל אדם בורא את האלוהים שלו, בורא משהו להאמין בו- בהתאם לאיזה חוסר קיומי שיש לו
האדם אף פעם לא מרגיש שלם ו”האמונה” הזאת שהוא בוחר בה היא שעוזרת לו למלא את החוסר ומשמשת עבורו כדרך חיים
אפשר לומר שהיא כמו משהו לקום בשבילו בבוקר בעצם, משמעות לחיים ונותנת לו כוח
והידיים למטה כוונתם זה הדרך שבה נאחזים באמונה הזאת בקיום שלנו

כל אחד יכול להסיק מזה מה שעולה בדעתו אני מאמינה שהמפלט הזה זה נקודת חוזק בתוך האנושות הזאת היא חרא אחד גדול וממליצה לכם למצוא את האלוהים האישי שלכם עם אהבה גדולה”